ניתוח קטרקט — מתי מנתחים, איך זה עובד ומה ההחלמה

לפרופ’ מימוני ניסיון רב בניתוחי קטרקט מכל הסוגים, כולל ניתוח קטרקט בעזרת לייזר (femtosecond laser assisted cataract surgery). בנוסף, אפשר להתאים את העדשה המלאכותית שמושתלת לצרכים של המטופל, כולל עדשות פרימיום כגון עדשה טורית ו/או עדשה מולטיפוקלית.

מהו קטרקט (ירוד)?

כאשר אנחנו נולדים, העדשה הטבעית שיש לנו בעין היא שקופה. קטרקט הוא מצב שבו העדשה מפסיקה להיות שקופה. הגורם הנפוץ ביותר להיווצרות של קטרקט הוא גיל, והסוג הזה של קטרקט נקרא קטרקט נרכש הקשור לגיל. לרוב, הקטרקט הופך להיות משמעותי לאחר גיל 60 שנה.

קטרקט אינו מחלה שמדביקים או שאפשר לעצור בטיפות. הוא תהליך הדרגתי של שינוי במבנה החלבונים בתוך העדשה. יש גם סיבות שאינן גיל: טראומה לעין, שימוש ממושך בסטרואידים, סוכרת לא מאוזנת, ניתוחים תוך-עיניים קודמים, ולעיתים רחוקות קטרקט מולד אצל תינוקות.

מהם הסימפטומים של קטרקט?

הסימפטומים הכי נפוצים הם טשטוש ראייה, סנוור, רגישות לאורות, צבעים דהויים יותר (הכל נראה מעט אפור יותר) ויכולת פתאומית לראות יותר טוב מקרוב. בנוסף, אם יש שינויים תכופים במספר המשקפיים, ייתכן שמדובר בהתפתחות של קטרקט.

שני דברים מבלבלים כאן. הראשון הוא שהסנוור מפריע הרבה לפני שחדות הראייה בבדיקה נראית גרועה — אנשים מתקשים לנהוג בלילה בזמן שבמרפאה הם עדיין קוראים שורות קטנות. השני הוא שיפור זמני בראייה לקרוב, שנובע משינוי במספר של העדשה המתעכרת. זה אינו סימן טוב, אלא שלב בתהליך.

מתי מגיע הזמן לנתח?

התשובה הקצרה: כשהראייה מפריעה לתפקוד. לא כשהקטרקט הגיע לדרגה מסוימת בבדיקה, ולא כשהוא “הבשיל” — המושג הזה שייך לתקופה שבה הטכניקה הניתוחית הייתה אחרת לגמרי, והיום הוא בעיקר מקור לבלבול.

בפועל, השאלות שאני שואל בקליניקה הן מעשיות. האם הנהיגה בלילה נעשתה לא נוחה או מפחידה? האם קשה לקרוא, לזהות פרצופים, לעבוד מול מסך? האם המספר במשקפיים משתנה שוב ושוב בלי שזה עוזר? האם הראייה עומדת בדרישות של רישיון הנהיגה? התשובות לשאלות האלה קובעות את העיתוי הרבה יותר מהמראה של העדשה במנורת סדק.

יש גם צד שני. המתנה ארוכה מאוד אינה מסוכנת ברוב המקרים, אבל היא כן הופכת את הניתוח למורכב יותר: גרעין קשה דורש יותר אנרגיית אולטרסאונד, וזה מעלה במעט את הסיכון לסיבוכים ומאריך את ההחלמה. במצבים מסוימים — למשל כשהקטרקט מפריע לעקוב אחרי מחלת רשתית — יש סיבה רפואית לנתח מוקדם יותר, גם אם ההפרעה התפקודית עדיין קטנה.

איך מתבצע ניתוח קטרקט

נכון להיום, ניתוח הוא הטיפול היחיד האפקטיבי לקטרקט. פרופ’ מימוני מבצע ניתוחי קטרקט בקריה רפואית רמב”ם. לבדיקה לפני ניתוח נא לבקש הפניה מרופא העיניים שלך למרפאות חוץ עיניים של קריה רפואית רמב”ם.

מה מתרחש במהלך הניתוח

העדשה מורכבת ממספר חלקים: הגרעין הוא החלק המרכזי של העדשה הקריסטלינית, שמתקשה לאורך החיים. מסביבו נמצאת קליפת הקורטקס (cortex). העדשה כולה מוקפת בקופסית דקה שלרוב נשארת שקופה. העדשה נתמכת בתוך העין באמצעות סיבים דקים הנקראים זונולות, המחוברים לגוף הריסני (ciliary body).

במהלך ניתוח קטרקט מודרני נעשה חתך קטן בגודל של 2-3 מ”מ בצד הקרנית. לאחר מכן מייצרים פתח מעגלי בקופסית העדשה הקדמית. חלקיקי העדשה מפורקים באמצעות אולטרסאונד בתדירות גבוהה, בשיטה הנקראת פקו-אמולסיפיקציה (phacoemulsification), ונשאבים החוצה. מלבד הפתח העגול המרכזי בחלקה הקדמי, הקופסית נשארת ללא פגע בעין, ומבצעים בה ניקוי וליטוש יסודי. לאחר מכן מקופלת עדשה מלאכותית, מוחדרת דרך פתח הצד הקטן, נפרשת ומונחת בקופסית. העדשה נבחרת על פי מדידות הביומטריה שנעשו לפני הניתוח. החתך הקטן נאטם באופן עצמי ובדרך כלל אינו מצריך תפרים. הניתוח נמשך בדרך כלל כ-15 דקות.

איך נראית העדשה המלאכותית

העדשות התוך-עיניות עשויות בדרך כלל מחומר אקרילי (סוג של פלסטיק) או מסיליקון. החלק האופטי הוא בדרך כלל בקוטר של 6 מ”מ. ברוב המקרים יש 2 או 4 רגליות שמחוברות לחלק האופטי ומייצבות את העדשה בתוך הקופסית.

איזו עדשה לבחור היא שאלה נפרדת, והיא ההחלטה המשמעותית ביותר שהמטופל שותף לה. הקדשתי לה עמוד שלם: איך בוחרים עדשה לניתוח קטרקט — ההבדל בין עדשה מונו-פוקאלית, טורית, מולטיפוקלית ועדשה עם עומק שדה מורחב, המספרים האמיתיים של הילות וסנוור, ולמי עדשת פרימיום פשוט לא מתאימה.

האם כל עין יכולה לקבל עדשה מלאכותית

ניתן להשתיל עדשות תוך-עיניות כמעט בכל עין, והן נקלטות היטב. באופן נדיר מאוד ייתכן מצב שבו לא ניתן להשתיל עדשה בתוך הקופסית — למשל כשהזונולות חלשות — ואז יש פתרונות חלופיים של קיבוע העדשה במקום אחר בעין. זה מתברר ברוב המקרים כבר בבדיקה שלפני הניתוח.

ההכנה לניתוח וההרדמה

ניתוח קטרקט מבוצע לרוב בהרדמה מקומית. אם מסיבות מיוחדות תזדקקו לניתוח בהרדמה מלאה, תזדקקו להערכה של רופא מרדים שתאשר שאתם כשירים לעבור ניתוח בהרדמה כללית, ייתכן בביקור נפרד.

ברוב המקרים תגיעו לבית החולים ביום הניתוח כמה שעות לפני כן. אתם יכולים לאכול את הארוחות שלכם ולקחת את כל התרופות שאתם משתמשים בהן כרגיל. כשעה לפני הניתוח בפועל תקבלו טיפות עיניים שמרחיבות את האישון, ואם תרצו, תרופות שיעזרו לכם להירגע. לאחר מכן תועברו לחדר הניתוח.

הניתוח נעשה בהרדמה מקומית שטחית (טיפות עיניים בלבד) או בהרדמה אזורית (הזרקה קטנה סביב העין), ולכן הוא ניתוח ללא כאב. אתם ערים במהלכו, רואים אור ותנועה אך לא את הניתוח עצמו, ואפשר לדבר עם הצוות.

ההחלמה: מה קורה אחרי הניתוח

העין המנותחת מכוסה במגן. לאחר הניתוח כדאי לנוח מעט, אך אין צורך להישאר במיטה — מיד לאחריו אפשר להסתובב כרגיל. מלבד יוצאי דופן מעטים מאוד, ניתוח קטרקט מתבצע במסגרת אשפוז יום, ולכן אפשר לעזוב את בית החולים כשעה לאחר הניתוח.

רוב האנשים מבחינים בשיפור כבר ביום או ביומיים הראשונים, אבל הראייה מתייצבת בהדרגה. בשבועות הראשונים משתמשים בטיפות אנטיביוטיות ואנטי-דלקתיות לפי לוח זמנים מסודר, וזה החלק החשוב ביותר בהחלמה. בתקופה הזו נמנעים משפשוף העין, משחייה ומאבק, ומקפידים על המגן בשינה בימים הראשונים.

תחושת חול או יובש בעין בשבועות שאחרי הניתוח היא שכיחה ולרוב חולפת. היא נובעת מהחתך בקרנית, מהטיפות עצמן ומהחומר המשמר שבהן. אצל מי שסבל מיובש בעיניים עוד לפני הניתוח, התחושה יכולה להיות בולטת יותר וכדאי לטפל בה במקביל.

משקפיים חדשים נרשמים רק אחרי שהמספר התייצב, בדרך כלל כחודש עד שישה שבועות אחרי הניתוח. עד אז אין טעם להזמין עדשות חדשות.

סיכונים וסיבוכים

ניתוח קטרקט הוא אחד הניתוחים הבטוחים והנפוצים ברפואה, אבל הוא ניתוח, ולכן יש לו סיכונים. חשוב להכיר אותם מראש ולא לגלות אותם בדיעבד.

• זיהום תוך-עיני (אנדופתלמיטיס) — הסיבוך החמור ביותר, ונדיר מאוד: פחות ממקרה אחד מכל אלף ניתוחים. הוא מטופל בדחיפות, ולכן כל כאב חזק או ירידה פתאומית בראייה בימים שאחרי הניתוח מחייבים פנייה מיידית.
• קרע בקופסית האחורית — הסיבוך התוך-ניתוחי השכיח יותר. הוא מטופל במהלך אותו ניתוח ולרוב אינו משנה את התוצאה הסופית, אך יכול לשנות את סוג העדשה שמושתלת ואת אורך ההחלמה.
• בצקת במרכז הרשתית (מקולה) — גורמת לטשטוש שמופיע כמה שבועות אחרי הניתוח, ולרוב מגיבה היטב לטיפול בטיפות.
• עלייה בלחץ התוך-עיני — לרוב זמנית, ומנוטרת בביקורות.
• הפתעה רפרקטיבית — הראייה טובה, אבל המספר הסופי אינו בדיוק מה שתוכנן. הביומטריה מדויקת מאוד אך אינה מושלמת, במיוחד בעיניים ארוכות או קצרות במיוחד או אחרי ניתוח לייזר קודם.
• היפרדות רשתית — נדירה, ושכיחה יותר בקוצר ראייה גבוה.

הדבר השכיח ביותר שקורה אחרי ניתוח קטרקט אינו סיבוך של הניתוח אלא תהליך מאוחר: הקופסית שנשארה בעין מתעכרת אצל חלק מהמנותחים, חודשים או שנים אחר כך. המצב הזה נקרא קטרקט משני, הוא אינו קטרקט חדש, והטיפול בו הוא לייזר יאג קפסולוטומי — טיפול קצר במרפאה, ללא חתך וללא אשפוז.

מה מכוסה בסל הבריאות

ניתוח הקטרקט עצמו, כולל עדשה מונו-פוקאלית סטנדרטית, נמצא בסל הבריאות הציבורי. מה שאינו בסל הוא השדרוג לעדשת פרימיום — טורית, מולטיפוקלית או עם עומק שדה מורחב. ההשתתפות בשדרוג הזה משתנה בין קופות החולים ובין רמות הביטוח המשלים, והיא הסיבה העיקרית לפערים שאנשים נתקלים בהם.

פירטתי את זה בנפרד, כולל מה כל קופה אומרת ואילו שאלות כדאי לשאול לפני שמסכימים להצעה: מחיר ניתוח קטרקט ועדשות פרימיום.

הערכה וטיפול אצל מומחה

ההחלטה על ניתוח קטרקט היא החלטה תפקודית, לא רק מספר בבדיקה. בהערכה אנחנו בודקים עד כמה הקטרקט אחראי לתלונות ועד כמה יש גורמים נוספים, מודדים ביומטריה כדי לתכנן את העדשה, ובוחנים מה ריאלי לצפות ממנה בעין הספציפית הזו.

אם אתם שוקלים ניתוח קטרקט או קיבלתם המלצה ואתם רוצים חוות דעת נוספת, אפשר ליצור קשר.