יובש בעיניים (עין יבשה) — תסמינים, אבחון וטיפולים

פרופ’ מימוני מבצע הערכה יסודית של מטופלים הסובלים מעין יבשה ותסמונות דומות. לא כל בן אדם שסובל מעין יבשה זקוק לאותו הטיפול ופרופ’ מימוני מתאים את הטיפול למטופל. בנוסף, המטופל עובר בדיקה לתסמונות נוספים שיכולים לדמות עין יבשה אך מחייבים טיפול שונה.

מהי “עין יבשה” או “עיניים יבשות”

מחלת העין היבשה יכולה להיות הביטוי של חוסר או תת-ייצור דמעות או אידוי מזורז של הדמעות. סימפטומים של עין יבשה כוללים עיניים שורפות, גרד בעיניים, תחושת גוף זר בעיניים וטשטוש ראייה לסירוגין.

ההגדרות והקלסיפיקציות הבינלאומיות הרשמיות למצב זה נקבעו על ידי ה-International Dry Eye Workshop.

תסמינים: איך זה מרגיש, ומה מבלבל

התסמינים הנפוצים הם תחושת שריפה או צריבה, גרד, אדמומיות, תחושת חול או גוף זר בעין, עייפות בעיניים, טשטוש ראייה שמשתנה עם המצמוץ, וקושי גובר עם עדשות מגע. התמונה האופיינית מחמירה לקראת סוף היום, מול מסך, במזגן, ברוח או בטיסה.

שני דברים מבלבלים כאן, ושניהם גורמים לאיחור באבחנה. הראשון הוא שדווקא דמעת יתר יכולה להיות תסמין של יובש ולא של עודף דמעות — משטח עין מגורה מגיב בהצפה של דמעות מימיות שאין להן שכבת שומן מייצבת. השני הוא שאין קורלציה טובה בין מה שהמטופל מרגיש לבין מה שנראה בבדיקה: יש מטופלים עם ממצאים קשים ותלונות מעטות, ולהיפך. משום כך אבחנה של יובש לא נקבעת לפי חומרת התלונה בלבד.

מה גורם ליובש בעיניים, ומה אפשר למנוע

יובש בעיניים הוא שם למצב סופי משותף שאליו מגיעים ממספר מסלולים שונים, וזיהוי המסלול הנכון הוא מה שקובע את הטיפול:

בלוטות מייבומיאן. הסיבה השכיחה ביותר. כשהבלוטות בשולי העפעף חסומות, שכבת השומן שמעל הדמעות נפגעת והדמעות מתאדות מהר מדי. הרחבתי על כך בעמוד על תפקוד לקוי של בלוטות מייבומיאן.

גיל ושינויים הורמונליים. ייצור הדמעות יורד עם הגיל, ושינויים הורמונליים — בעיקר סביב גיל המעבר — משפיעים ישירות על משטח העין ועל הבלוטות.

מסכים. מול מסך קצב המצמוץ יורד דרמטית, והמצמוצים שכן מתרחשים לעיתים חלקיים. זו סיבה נפוצה מאוד, והיא גם היחידה שמגיבה מצוין לשינוי הרגלים בלבד. פירטתי את זה בעמוד על יובש בעיניים מהמחשב.

סביבה. אקלים יבש, רוח, מזגן, חימום ותאי מטוס מאיצים אידוי. אלה גורמים שאפשר לצמצם בפועל: מרחק מפתחי מיזוג, מכשיר אדים בחדר סגור, ומשקפי שמש עוטפות ברוח.

תרופות. אנטי-היסטמינים, תרופות ללחץ דם, תרופות לדיכאון, איזוטרטינואין וטיפות המכילות חומרים משמרים — כולן יכולות לגרום או להחמיר. זו אחת הסיבות שאני מבקש רשימת תרופות מלאה בבדיקה, ולעיתים די בהחלפה אחת כדי לשנות את התמונה.

מחלות מערכתיות. תסמונת סיוגרן, דלקת מפרקים שגרונית ומחלות אוטואימוניות אחרות. יובש חמור, ובמיוחד יובש שמלווה ביובש בפה, מצדיק בירור מכוון.

אלרגיה, בלפריטיס ודמודקס. מצבים של שולי העפעף שמייצרים תמונה כמעט זהה ליובש, ומטופלים אחרת לגמרי.

מניעה, במידה שהיא אפשרית, מסתכמת בשלושה דברים שעובדים: הפסקות מסודרות מול מסך, שליטה בסביבה היבשה סביבכם, וטיפול מוקדם בשולי העפעפיים לפני שהבלוטות נפגעות באופן קבוע. תזונה עשירה באומגה 3 היא תוספת סבירה, אך לא תחליף לטיפול בסיבה.

באיזה כלים קליניים ניתן לבדוק יובש בעיניים?

למרבה הפלא, לא תמיד יש קורלציה בין הסימפטומים של עין יבשה (מה שהמטופל מרגיש) לבין ממצאים אובייקטיביים של המחלה (מה שהרופא עיניים רואה בבדיקה). ישנם כלים בסיסיים להערכה של עין יבשה שכוללים בדיקת זמן אידוי פס הדמעות (tear break-up time), בדיקת שירמר (Schirmer) אשר מכמת באופן גס את ייצור הדמעות, אסתסיומטריה (corneal esthesiometry) שבודק את תקינות תחושת הקרנית ושימוש בצבענים כמו פלואורוצאין (fluorescein), ליסמין גרין (lissamine green) ורוז בנגל (rose bengal) על מנת לבדוק את תקינות תאי האפיתל (השכבה החיצונית) של הקרנית. בעזרת בדיקות אלו ניתן גם לשלול מחלות אחרות/נוספות אשר יכולות לתת ביטוי דומה לתסמונת העין היבשה.

איזה טכנולוגיות חדשות קיימות לאבחון יובש בעיניים?

ישנן מספר בדיקות אבחון חדשות לתסמונת העין היבשה. בדיקת אוסמולריות (osmolarity test) של פס דמעות (מדד של אידוי מוגבר של הדמעות), סמנים דלקתיים (כגון MMP-9) על מנת לבדוק אם יש מרכיב דלקתי שניתן לטפל בו ופרופיל ליפידים בפס הדמעות (ביטוי נוסף של אידוי יתר של דמעות). הדמיה מתקדמת מאפשרת לנו גם למדוד את גובה פס הדמעות (מופחת בתת-ייצור של דמעות), וזמן התאיידות פס הדמעות (מבלי לבצע בדיקה פולשנית). ישנו גם מכשור מבוסס אינפרא אדום אשר מאפשר לצלם את הבלוטות בשפת העפעף על מנת להעריך את מצבם ולהתאים את הטיפול בהתאם.

איזה טיפולים קיימים לעין יבשה?

ישנן דרגות חומרה שונות של יובש כתלות בסימפטומים וממצאים בבדיקה הקלינית, והטיפול מדורג בהתאם:

יובש עיניים קל: ריחוק של טריגרים מחמירים, שימוש בתחליפי דמעות, קומפרסים חמים והיגיינה של העפעפיים ונוגדי אלרגיה מהווים הקו הראשון של טיפול.

יובש עיניים בינוני: כל הטיפולים ליובש עיניים קל ובנוסף, תחליפי דמעות ללא חומרים משמרים, משחות משמרות לחות, סטרואיד קל לתקופה קצרה, ציקלוספורין טופיקלי (כגון רסטזיס/Restasis) או ליפיטגרסט (כגון קסידרה/Xiidra) ותוספי מזון כגון אומגה 3.

יובש עיניים בינוני-חמור: כל הטיפולים ליובש עיניים בינוני ובנוסף שימוש באנטיביוטיקה כגון טטרציקלינים (דוקסיציקלין), סרום אוטולוגי ופונקטל פלאג (punctal plugs) — האחרון בתנאי שיש שליטה במצב הדלקתי של העין.

יובש חמור: כל הטיפולים הקודמים ובנוסף עדשת מגע טיפולית או סקלרלית וטיפולים יותר מתקדמים כגון קאוטריזציה של הפונקטה, סחיטת בלוטות מייבומיאן, טיפול IPL במרכיב של רוזציאה, וחימום וסחיטה של הבלוטות באופן אוטומטי או חצי אוטומטי עם מכשור מתקדם כגון Lipiflow, TearCare, iLux, Mibo, Blephex.

יובש בעיניים אצל ילדים

יובש כרוני אמיתי אצל ילדים הוא נדיר יחסית, ורוב מה שנראה כיובש בגיל הזה מתגלה בבדיקה כאלרגיה, כדלקת של שולי העפעפיים או כעומס מסכים פשוט. הסימנים שכדאי לשים לב אליהם הם מצמוץ מוגבר או מצמוץ חזק, שפשוף עיניים חוזר, הימנעות מקריאה, אדמומיות שחוזרת, ותלונות על צריבה או תחושת חול שנמשכות שבועות ולא ימים.

הצעד הראשון הוא כמעט תמיד סביבתי: הגבלת זמן מסך והפסקות מסודרות, הרחקה מזרם מזגן ישיר, משקפי שמש בחוץ, ותזונה סבירה. טיפות מלאכותיות ניתנות לשימוש בילדים לפי הנחיית רופא, ועדיף ללא חומרים משמרים. עם זאת, ילד שהתסמינים אצלו נמשכים למרות כל אלה ראוי לבדיקה — גם כדי לשלול אלרגיה ובלפריטיס, וגם משום שיובש אמיתי ומתמשך בילד מצדיק לעיתים בירור רחב יותר.

הערכה וטיפול אצל מומחה

יובש בעיניים אינו אבחנה אחת אלא קבוצה של סיבות שונות, והאבחנה המדויקת היא מה שקובע את הטיפול הנכון. לכן הטיפול מתחיל תמיד בהערכה מלאה של משטח העין ושל בלוטות המייבומיאן, ולא במרשם אחיד לכולם. אני מבצע את ההערכה והטיפול במרפאתי בחיפה, המשרתת מטופלים מכל רחבי הצפון. אם אתם סובלים מיובש מתמשך ורוצים לדעת מה הסיבה אצלכם ומה הטיפול המתאים לה, אתם מוזמנים ליצור קשר ולתאם בדיקה.