בדיקת שדה ראייה – איך היא נעשית ואיך מפענחים את התוצאות

בדיקת שדה ראייה בודקת את מה שהעין קולטת סביב נקודת המבט – לא רק את מה שרואים ישר מולכם. אפשר לקרוא את השורה התחתונה בלוח הראייה ועדיין לא לראות חלק מהשדה, ולכן זו בדיקה בסיסית באבחון ובמעקב של גלאוקומה, של מחלות עצב הראייה ושל בעיות נוירולוגיות. הדף הזה מסביר מה הבדיקה מודדת, איך עוברים אותה כך שהתוצאה תהיה אמינה, ואיך קוראים את התדפיס שמקבלים בסופה.

מה הבדיקה מודדת

כשהמבט מקובע בנקודה אחת, העין קולטת עדיין תמונה רחבה מהצדדים, מלמעלה ומלמטה. בדיקת שדה ראייה (פרימטריה) ממפה את התמונה הזו: בכל נקודה נבדק מה האור החלש ביותר שהעין מסוגלת לזהות. התוצאה היא מפה של הרגישות לאור בכל אזור, שמראה אם יש אזורים שבהם הרגישות ירדה או שאינם נראים כלל.

המוח “משלים” חללים קטנים בתמונה, ולכן חסר בשדה הראייה לרוב לא מורגש עד שלב מתקדם – במיוחד כשהוא בעין אחת והעין השנייה מכסה עליו. זו הסיבה שהבדיקה חשובה גם כשאין תלונות.

למי עושים בדיקת שדה ראייה

• גלאוקומה – לאבחון ולמעקב. גלאוקומה פוגעת קודם בשדה ההיקפי, והבדיקה מראה אם המחלה יציבה או מתקדמת.
• מחלות של עצב הראייה – דלקת, לחץ על העצב או פגיעה בכלי הדם שמזינים אותו.
• בעיות נוירולוגיות – אירוע מוחי, גידול או חבלת ראש יכולים לפגוע במסלולי הראייה במוח, ותבנית החסר עוזרת לאתר את מקום הפגיעה.
• מחלות רשתית – ובמעקב אחרי תרופות מסוימות שעלולות לפגוע ברשתית, כמו הידרוקסיכלורוקין.
• רישיון נהיגה – כשנדרש להוכיח שדה ראייה מספק. על הדרישות בראייה ורישיון נהיגה.

איך הבדיקה מתבצעת

הבדיקה הנפוצה היום ממוחשבת. יושבים מול מכשיר בצורת קערה, עין אחת מכוסה, והמבט מקובע בנקודה במרכז. אורות קטנים בעוצמות שונות מופיעים בנקודות שונות, ובכל פעם שרואים אור – לוחצים על כפתור. חלק מהאורות חלשים מאוד בכוונה, ולכן נורמלי לא לראות את כולם.

כמה דברים שעוזרים לקבל תוצאה אמינה:

• להביא משקפיים ומרשם עדכני – המכשיר מתאים עדשה לפי המרשם, ועדשה לא מתאימה מורידה את הרגישות בכל השדה.
• להגיע ערניים – עייפות פוגעת בתוצאה. אפשר לבקש הפסקה קצרה באמצע.
• להסתכל רק על נקודת המרכז ולא “לחפש” את האורות בעיניים.
• ללחוץ רק כשבאמת רואים – ניחושים מעוותים את התוצאה.
• לספר לבודק אם העפעף העליון נפול או מכסה חלק מהעין.

סוגי הבדיקות

• 24-2 – הבדיקה השכיחה, שבודקת את המרכז ואת השדה סביבו בכעשרים וארבע מעלות לכל כיוון. משמשת בעיקר באבחון ובמעקב של גלאוקומה.
• 30-2 – דומה, אבל מגיעה מעט רחוק יותר לפריפריה.
• 10-2 – בודקת רק את עשר המעלות המרכזיות, בצפיפות גבוהה. מתאימה כשיש חשד לפגיעה קרובה למרכז, בגלאוקומה מתקדמת ובמחלות המקולה.
• בדיקה קינטית (גולדמן) – אור שזז מהפריפריה פנימה, והבודק משרטט את גבולות השדה. שימושית בבעיות נוירולוגיות ולמי שמתקשה בבדיקה הממוחשבת.
• בדיקה דו-עינית – שתי העיניים פתוחות יחד, לבדיקת השדה המשותף, למשל לצורכי נהיגה.

איך קוראים את התוצאות

התדפיס נראה מסובך, אבל אפשר לקרוא אותו בסדר קבוע.

1. אמינות. בראש הדף מופיעים שלושה מדדים: אבדני קיבוע – כמה פעמים המבט זז מהמרכז; תשובות שווא חיוביות – לחיצה כשלא הופיע אור, מה שגורם לשדה להיראות טוב מהמציאות; תשובות שווא שליליות – אי-זיהוי של אור חזק בנקודה שכבר נראתה קודם, לרוב מעייפות או מחוסר ריכוז. כשהמדדים האלה גבוהים, אי אפשר להסתמך על שאר הדף, וחוזרים על הבדיקה.

2. מדדים כלליים. MD הוא ממוצע הסטייה מהערכים הרגילים לגילכם – ככל שהוא שלילי יותר, הרגישות הכללית נמוכה יותר. PSD מודד עד כמה הפגיעה לא אחידה, כלומר אם יש חסר מקומי. VFI מבטא את החלק של השדה שנשמר, ומשמש במעקב.

3. מפות הסטייה. מפת ה-Total Deviation משווה כל נקודה לאנשים בגילכם. מפת ה-Pattern Deviation מנטרלת ירידה כללית – למשל מקטרקט או מאישון צר – וכך חושפת חסר מקומי שהיה מוסתר. הסמלים הכהים מסמנים נקודות חריגות: ככל שהסמל כהה יותר, הנקודה רחוקה יותר מהערכים הרגילים.

4. מבחן ההמישדה (GHT). משווה בין החצי העליון לתחתון של השדה, ומסכם במילים: “בגבולות התקין”, “גבולי” או “מחוץ לגבולות התקין”.

5. המפה האפורה. התמונה בגווני אפור נוחה להמחשה, אבל אין לפענח את הבדיקה לפיה בלבד.

מה המשמעות של בדיקה לא תקינה

לפני שמסיקים מסקנה, בודקים אם הממצא אמיתי. בדיקה ראשונה יוצאת לא פעם חריגה רק מפני שהנבדק עוד לא מכיר את הבדיקה, ולכן ממצא חריג בבדיקה ראשונה מאשרים בבדיקה חוזרת. גורמים שמייצרים “חסר” מדומה:

• עפעף עליון נפול או גבה נמוכה – חסר בחלק העליון של השדה;
• מסגרת העדשה במכשיר – חסר בשוליים;
• עדשה לא מתאימה, קטרקט או אישון צר – ירידה כללית בכל השדה;
• עייפות וחוסר ריכוז – תבנית לא סדירה, לעיתים בצורת “תלתן”.

כשהממצא חוזר ואמין, צורת החסר מכוונת לסיבה:

• גלאוקומה – חסר בצורת קשת סביב המרכז, “מדרגה” בצד האפי, או נקודות חסר ליד המרכז. החסרים האלה נעצרים לרוב בקו האופקי.
• פגיעה במסלולי הראייה במוח – החסר נעצר בקו האנכי. חסר בשני הצדדים החיצוניים מצביע על אזור ההצטלבות של עצבי הראייה, לרוב בגלל גוש לוחץ; חסר באותו צד בשתי העיניים מצביע על פגיעה מאחורי ההצטלבות, למשל אירוע מוחי.
• פגיעה בעצב הראייה או במקולה – לרוב חסר במרכז השדה.

בדיקת שדה ראייה לבדה אינה אבחנה. מפרשים אותה יחד עם בדיקת העיניים, מדידת לחץ תוך-עיני, בדיקת עצב הראייה וצילום OCT, ולפעמים יחד עם הדמיה של המוח.

מעקב לאורך זמן

במחלה כרונית כמו גלאוקומה, השאלה החשובה היא לא רק איך נראית הבדיקה היום אלא אם יש החמרה. לשם כך צריך סדרה של בדיקות אמינות לאורך זמן, ותוכנות ההשוואה במכשיר מסמנות נקודות שהחמירו ביחס לבדיקות הבסיס. שינוי בבדיקה אחת מאשרים בבדיקה חוזרת לפני שמשנים טיפול. כדאי לבצע את המעקב באותו סוג בדיקה, כדי שאפשר יהיה להשוות.

הערכת הגבלת שדה ראייה לצורכי נכות היא נושא נפרד, עם כללים משלה; עליה בהגבלת שדה ראייה.

מתי לפנות בדחיפות

שינוי פתאומי בשדה הראייה אינו מחכה לבדיקה מתוכננת:

• וילון או צל שמתקדם מאחד הצדדים, במיוחד עם הבזקי אור וריבוי “זבובים” – חשד להיפרדות רשתית, פונים באותו יום;
• חסר פתאומי של חצי מהשדה, או ירידה פתאומית בראייה עם חולשה, הפרעה בדיבור או כאב ראש חזק – פונים מיד לחדר מיון;
• ירידה פתאומית בראייה בעין אחת, עם או בלי כאב.

על ההבדל בין מצבים שמחייבים מיון, בדיקה באותו יום או תור רגיל – ברופא עיניים דחוף.

מתי להיבדק אצל פרופ’ מייקל מימוני

פרופ’ מייקל מימוני, מנהל יחידת הקרנית ברמב”ם, מקבל במרפאות בהרצליה פיתוח ובחיפה מטופלים לבדיקת עיניים מלאה. הבדיקה מאפשרת לפרש בדיקת שדה ראייה בהקשר הנכון: האם הממצא אמין, האם יש לו הסבר בפני העין, בעפעף או בעדשה, ומה הצעד הבא – בדיקה חוזרת, בדיקות נוספות או הפניה לרופא המתמחה בגלאוקומה או בנוירו-אופתלמולוגיה. כדאי לקבוע בדיקה כשקיבלתם תוצאה לא תקינה ואינכם בטוחים מה היא אומרת, כשיש לכם גורמי סיכון לגלאוקומה, או כשאתם מרגישים שחלק מהשדה “חסר”. ליצירת קשר ותיאום בדיקה.

המידע בעמוד זה כללי ואינו תחליף לבדיקה ולייעוץ רפואי אישי. אבחון וקביעת הטיפול נעשים רק לאחר בדיקת עיניים מלאה. בשינוי פתאומי בשדה הראייה או בירידה פתאומית בראייה – יש לפנות לבדיקה דחופה.